חיזבאללה, המופעל על ידי איראן בסיועה של סוריה, יזם לפני כשנה משבר חוקתי חמור בלבנון, הממשיך עד היום לשתק את הממשל ומונע את בחירתו של נשיא חדש. ארגונו של נסראללה שואף להשיג זכות וטו על פעילות הממשלה כדי שיוכל למנוע קבלת החלטות העלולות לפגוע במעמדה של סוריה או בארגון עצמו.
אחת ממטרות חיזבאללה היא לסכל את הקמתו של בית הדין הבינלאומי לשפיטת החשודים ברצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק חרירי, שהם סורים ולבנונים פרו-סורים. במקביל, פועל הארגון לקידום אחיזתה של איראן, המבקשת להפוך את לבנון לבסיס שממנו תוכל לאיים על מדינות האזור, ובכללן ישראל, ולשגר חוליות טרור בהתאם לצורך.
ארה"ב, צרפת, האו"ם והליגה הערבית עשו מאמצים רבים להביא לפשרה בלבנון ולבחירתו של מפקד הצבא לנשיא המדינה, אך ללא הועיל. האופוזיציה, המובלת על ידי חיזבאללה, אינה מוכנה להרפות כל עוד לא יובטח לה שתוכל למנות שליש מן השרים בממשלה, אשר יהוו גוש חוסם להחלטות שאינן רצויות לה. במקביל, סוריה ממשיכה לנהל בלבנון מדיניות של הפחדה וטרור באמצעות התנקשויות בחברי פרלמנט, עיתונאים ולאחרונה גם קצין בצבא, אשר העזו להתנגד למדיניותה והשפעתה שם.
סופו של המשבר בלבנון אינו נראה. כלכלתה נפגעה אנושות, וייתכן שהמדינה עומדת על סף מלחמת אזרחים נוספת. ראש הממשלה, פואד סניורה, והרוב הפרלמנטרי בראשות סעד חרירי, בנו של רה"מ המנוח, עומדים איתן מול נסראללה ולא מוותרים. גם כאן נראה שחיזבאללה הלך מעבר לגבול יכולתו. מנהיג הארגון העריך כי סניורה ייכנע ללחץ וכך יוכל חיזבאללה לטעון כי השינויים החוקתיים - ההופכים אותו בפועל למוציא והמביא בלבנון - בוצעו באופן דמוקרטי. בשלב זה נראה שנסראללה נכשל במהלך, אך לבנון, כאמור, משותקת ונפחדת.
סוריה, מצדה, מוסיפה לשפוך שמן למדורה הלבנונית ואינה מוכנה לשום פשרה והידברות רצינית, לא עם מדינות ערב ולא עם מעצמות המערב. אחרי כמה שיחות טלפוניות עם אסד בעניין לבנון, הודיע נשיא צרפת סרקוזי כי הוא נואש מעמיתו הסורי.
הכול מחכים עכשיו לפסגה הערבית השנתית, שאמורה להתקיים בדמשק בחודש מארס הקרוב. על פי השערתם של כמה מכלי התקשורת הערביים, סוריה תגמיש את עמדותיה כדי שהפסגה אכן תתכנס ותעבור בשלום. עם זאת, ספק רב אם סוריה אכן תשנה את מדיניותה כלפי לבנון, ואם תצמצם את תמיכתה בארגוני הסירוב הפלשתיניים, כגון חמאס והג'יהאד האסלאמי, שהנהגותיהם יושבות בדמשק.
סוריה הינה כיום מדינה מבודדת אשר מדיניותה הקיצונית רק מגבירה את בידודה. למרות לחצים קשים מצד ארה"ב, היא ממשיכה לאפשר לצעירים ערבים לעבור לעיראק על מנת להתגייס לאל-קאעידה. לא ברור מהי מטרתה בכל זה, אלא אם כן זריעת כאוס נחשבת למטרה רציונלית.
איראן, המפקחת על החזית הקיצונית הזאת, מסתמנת בינתיים כמנצחת היחידה. כזכור, המודיעין האמריקני הודיע לפני מספר חודשים במפתיע כי איראן הפסיקה לקדם את תוכניתה הגרעינית, בעוד שברור לכל שטהרן ממשיכה בגלוי לפתח טילים ארוכי טווח ומעשירה אורניום ככל יכולתה.
בעקבות דו"ח המודיעין, איבדה וושינגטון את מעט האמון שעוד רחשו כלפיה במזרח התיכון לאחר המלחמה בעיראק. בהיעדר מנהיגות אמריקנית ברורה ועקבית, הצליחה איראן לסדוק את חזית המדינות המתונות, שארה"ב כל כך מתאמצת לחזק ולבצר. כך, למשל, נענתה קטאר ללחציה של איראן, והזמינה את אחמדינג'אד לפסגת המועצה לשיתוף פעולה כלכלי של מדינות המפרץ, שהתקיימה בדצמבר שעבר.
בכך ניתנה לאיראן בימה בינערבית ובינלאומית להצגת טיעוניה בנושאים שעל סדר היום, ובמיוחד בנושא יחסיה עם מדינות המפרץ, החרדות מפני כוחה ההולך וגדל. מלך סעודיה אף הזמין את אחמדינג'אד לקיים את מצוות החאג' במכה כאורחו, ובכך נפתח דיאלוג בין שתי המדינות שלא מעט מחלוקות מפרידות ביניהן. לסעודיה, מדינה סונית קיצונית שמדכאת את המיעוט השיעי המתגורר במזרחה, יש סיבה לחשש מפני התגרענותה של איראן השיעית.
יעד נוסף לחיזוריו של אחמדינג'אד היא מצרים, וזו אינה נשארת אדישה לבקשתה של איראן לחדש את היחסים הדיפלומטיים עמה. לאחרונה התארחו בקהיר כמה בכירים איראנים לשיחות על המצב באזור ומקורות איראניים אף הודיעו שאחמדינג'אד הוזמן לביקור בקהיר. כך, בהיעדר מדיניות אמריקנית ברורה כלפי איראן, לא נותר למדינות ערב אלא לנסות להידבר עמה ולסייע לה לצאת מהבידוד, חרף הסלידה ממנה.
אחת ממטרות חיזבאללה היא לסכל את הקמתו של בית הדין הבינלאומי לשפיטת החשודים ברצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק חרירי, שהם סורים ולבנונים פרו-סורים. במקביל, פועל הארגון לקידום אחיזתה של איראן, המבקשת להפוך את לבנון לבסיס שממנו תוכל לאיים על מדינות האזור, ובכללן ישראל, ולשגר חוליות טרור בהתאם לצורך.
ארה"ב, צרפת, האו"ם והליגה הערבית עשו מאמצים רבים להביא לפשרה בלבנון ולבחירתו של מפקד הצבא לנשיא המדינה, אך ללא הועיל. האופוזיציה, המובלת על ידי חיזבאללה, אינה מוכנה להרפות כל עוד לא יובטח לה שתוכל למנות שליש מן השרים בממשלה, אשר יהוו גוש חוסם להחלטות שאינן רצויות לה. במקביל, סוריה ממשיכה לנהל בלבנון מדיניות של הפחדה וטרור באמצעות התנקשויות בחברי פרלמנט, עיתונאים ולאחרונה גם קצין בצבא, אשר העזו להתנגד למדיניותה והשפעתה שם.
סופו של המשבר בלבנון אינו נראה. כלכלתה נפגעה אנושות, וייתכן שהמדינה עומדת על סף מלחמת אזרחים נוספת. ראש הממשלה, פואד סניורה, והרוב הפרלמנטרי בראשות סעד חרירי, בנו של רה"מ המנוח, עומדים איתן מול נסראללה ולא מוותרים. גם כאן נראה שחיזבאללה הלך מעבר לגבול יכולתו. מנהיג הארגון העריך כי סניורה ייכנע ללחץ וכך יוכל חיזבאללה לטעון כי השינויים החוקתיים - ההופכים אותו בפועל למוציא והמביא בלבנון - בוצעו באופן דמוקרטי. בשלב זה נראה שנסראללה נכשל במהלך, אך לבנון, כאמור, משותקת ונפחדת.
סוריה, מצדה, מוסיפה לשפוך שמן למדורה הלבנונית ואינה מוכנה לשום פשרה והידברות רצינית, לא עם מדינות ערב ולא עם מעצמות המערב. אחרי כמה שיחות טלפוניות עם אסד בעניין לבנון, הודיע נשיא צרפת סרקוזי כי הוא נואש מעמיתו הסורי.
הכול מחכים עכשיו לפסגה הערבית השנתית, שאמורה להתקיים בדמשק בחודש מארס הקרוב. על פי השערתם של כמה מכלי התקשורת הערביים, סוריה תגמיש את עמדותיה כדי שהפסגה אכן תתכנס ותעבור בשלום. עם זאת, ספק רב אם סוריה אכן תשנה את מדיניותה כלפי לבנון, ואם תצמצם את תמיכתה בארגוני הסירוב הפלשתיניים, כגון חמאס והג'יהאד האסלאמי, שהנהגותיהם יושבות בדמשק.
סוריה הינה כיום מדינה מבודדת אשר מדיניותה הקיצונית רק מגבירה את בידודה. למרות לחצים קשים מצד ארה"ב, היא ממשיכה לאפשר לצעירים ערבים לעבור לעיראק על מנת להתגייס לאל-קאעידה. לא ברור מהי מטרתה בכל זה, אלא אם כן זריעת כאוס נחשבת למטרה רציונלית.
איראן, המפקחת על החזית הקיצונית הזאת, מסתמנת בינתיים כמנצחת היחידה. כזכור, המודיעין האמריקני הודיע לפני מספר חודשים במפתיע כי איראן הפסיקה לקדם את תוכניתה הגרעינית, בעוד שברור לכל שטהרן ממשיכה בגלוי לפתח טילים ארוכי טווח ומעשירה אורניום ככל יכולתה.
בעקבות דו"ח המודיעין, איבדה וושינגטון את מעט האמון שעוד רחשו כלפיה במזרח התיכון לאחר המלחמה בעיראק. בהיעדר מנהיגות אמריקנית ברורה ועקבית, הצליחה איראן לסדוק את חזית המדינות המתונות, שארה"ב כל כך מתאמצת לחזק ולבצר. כך, למשל, נענתה קטאר ללחציה של איראן, והזמינה את אחמדינג'אד לפסגת המועצה לשיתוף פעולה כלכלי של מדינות המפרץ, שהתקיימה בדצמבר שעבר.
בכך ניתנה לאיראן בימה בינערבית ובינלאומית להצגת טיעוניה בנושאים שעל סדר היום, ובמיוחד בנושא יחסיה עם מדינות המפרץ, החרדות מפני כוחה ההולך וגדל. מלך סעודיה אף הזמין את אחמדינג'אד לקיים את מצוות החאג' במכה כאורחו, ובכך נפתח דיאלוג בין שתי המדינות שלא מעט מחלוקות מפרידות ביניהן. לסעודיה, מדינה סונית קיצונית שמדכאת את המיעוט השיעי המתגורר במזרחה, יש סיבה לחשש מפני התגרענותה של איראן השיעית.
יעד נוסף לחיזוריו של אחמדינג'אד היא מצרים, וזו אינה נשארת אדישה לבקשתה של איראן לחדש את היחסים הדיפלומטיים עמה. לאחרונה התארחו בקהיר כמה בכירים איראנים לשיחות על המצב באזור ומקורות איראניים אף הודיעו שאחמדינג'אד הוזמן לביקור בקהיר. כך, בהיעדר מדיניות אמריקנית ברורה כלפי איראן, לא נותר למדינות ערב אלא לנסות להידבר עמה ולסייע לה לצאת מהבידוד, חרף הסלידה ממנה.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
